מלבי"ם
השאלות: בנבואת נתן בכללה באו כפלים הרבה ודברים רבים בלתי מסודרים ודברים בלתי שייכים אל הנושא שנשלח עליו, שמ"ש כי לא ישבתי בבית וכו' מה בכך הלא ידעו שהיא מצות עשה לבנות בית המקדש, ויבנה בהכרח בימי מלך אחד, ומה שטען על זה אני לקחתיך מן הנוה וכו' ואכריתה את אויביך ועשיתי לך שם, כל זה לא יחייב שלא יבנה הבית, ולמה עד ועשיתי לך דבר בדרך העבר המהופך לעתיד ואהיה עמך ואכריתה, ומן ועשיתי והלאה דבר בצורת העבר, ולא אמר ואעשה לך שם, ואיך נקשר אל נבואה עתידה ושמתי מקום, ומ"ש ולמן היום אשר צויתי שופטים באורו קשה, ומ"ש והגיד לך ה' הוא לשון בלתי מיושר, שמשמע שכבר הגיד לו זה בד"ה מבואר שא"ל ה' לדוד דם לרוב שפכת ומלחמות רבות עשית אתה לא תבנה הבית, ומתי הגיד לו זה, ומדוע לא הזכיר טעם זה פה:
מצודת דוד
האתה. וכי אתה תבנה לי בית, בתמיה ורצה לומר: דייך בכל הטובות שעשיתי כבר לך, וכאשר מסיים והולך במקראות שלאחריו:
חומת אנך
האתה תבנה לי בית לשבתי וכו'. יש מי שפירש דדוד הע"ה סבר שכבר הזמן מוכן לבנות בית המקדש שכבר הוא טרח מאד בשירותיו ולא ראה שינה ותמיד עומד ומשבח ודבק בו יתברך. והשיבו ה' האתה תבנה וכו' הלא לא אמרתי בכל הדורות שיבנו בית כי אינו זמן. אך יצא ממנו שלמה ובימיו תהיה סיהרא באשלמותא ואז יבנה הבית עכ"ד. ורז"ל אמרו במדרש שאמר הקב"ה לדוד שאם הוא יבנה בה"מ אינו נחרב לעולם ואם יחטאו ישראל הם בסכנה ליאבד ח"ו אך כשיבנה שלמה הבה"מ אם יחטאו ישפוך חמתו ויחרב בה"מ וינצלו ישראל. ואפשר לרמוז במ"ש האתה תבנה בית לשבתי דיש לרמוז ה' אתה תבנה לי בית כלומר מסיבה שאתה מבחינת ה' ר"ל מלכות היה ראוי אתה תבנה בית לך נאה ויאה. אמנם אשר יצא ממעיך הוא יבנה הבית והטעם שאם יחטאו יחרב הבית והם קיימים כמו שאמרו במדרש: